ודבק באשתו: האידיאל המונוגמי ביהדות

לפני מעט זמן בישרתי לכם על ספר חדש שזכיתי להשתתף בו, המשפחה: מפעל חיים. כעת התברר לי שלכל אחד מהמחברים מותר לפרסם את מאמרו בבמה שלו, אז הנה אני מפרסם את מאמרי:

ודבק באשתו: האידיאל המונוגמי ביהדות

תקציר המאמר: המאמר מבקש לטעון כי למרות שההלכה מתירה בבסיסה לגבר לשאת מספר נשים, ואכן כך ננהג בתקופות ובמקומות שונים, האידיאל של התורה היה מאז ומעולם נישואין מונוגמיים. חרם דרבנו גרשום המפורסם, שאסר על ריבוי הנשים בימי הבינים, לא היה אלא 'יישור קו' מאוחר עם האידיאל המקורי. מדוע אפוא ההלכה בבסיסה מתירה ריבוי נשים? אני מציג שני טעמים עיקריים לכך: (1) כי מסיבות שונות הדבר היה נכון לשעתו (אך כבר אינו נכון כעת); (2) כי הוא משקף את טבעם הפוליגמי של הגברים, שכל נסיון להופכם למונוגמיים מוכרח להכיר בו ולבנות על גביו.

איני מרבה לומר זאת, ויש בכך משום עבירה על "אין הנחתום" וגו', אך הפעם אני יוצא מגדרי: מדובר במאמר שהוא לדעתי בעל חשיבות רבה. שאלת יחסה של התורה למונוגמיה/פוליגמיה שבה ועולה בכל דיון על אידיאל המשפחה היהודית, וזורעת בלבול בקרב רבים. אנשים רבים מאמינים בתמימות כי היהדות היא מונוגמית, כי הם סבורים באופן אינטואיטיבי שזו הזוגיות האידיאלית ואם כן שהיהדות, החפצה בחיים בריאים ומאוזנים, דוגלת בה. לעומתם באים רבים אחרים, מלומדים יותר, ומנפנפים מולם, פעמים רבות בלא-מעט לעג, בכך שהתורה מתירה ריבוי נשים. מכאן קצרה הדרך לומר שכל אידיאל "המשפחה היהודית" הוא עורבא פרח, דמיון מודרני המושלך על העבר שלנו. המאמר שלפניכם מבקש 'להציל' את עמדת המאמינים התמימים, בכך שהוא פורש את התמונה במלואה – הן את העובדה שריבוי נשים הותר ביהדות, והן את העובדה שהוא מעולם לא נתפס כרצוי. עשיתי כל מאמץ שהמהלך יגובה כולו במראי המקומות הרלוונטיים.

תהנו, ומוזמנים לשתף, להפיץ ולהגיב!
עדכון: הפניות למאמרים קשורים

בין השאר המאמר מפנה למאמר של הרב גינזבורג שהיה כלול באותו כרך, העוסק בעליית הנשיות ובאופן בו לפי החסידות גם האשה מקדשת את האיש ולא רק להפך. ניתן לקרוא מאמר זה כאן.

בנוסף שלחו לי חומרים נוספים המסייעים לאמור במאמרי, שלא הוזכרו בו:

הרב ישראל סמט, ריבוי נשים והיחס לפילגש: לאחר שהוא מסביר את ההיתר לשאת ריבוי נשים בתורה מסביר הרב סמט כי "מן התורה ניתן לדייק שאכן אין דעתה נוחה מנישואין ליותר מאישה אחת" וממשיך להביא ראיות לדבר.

הרב יעקב אריאל, המונוגמיה המוחלטת: מאמר השואל, "האם גם בימינו ראוי לגבר לשאת ארבע נשים, כמו יעקב?", ומשיב "לכשנתבונן היטב, נראה כי התורה מתנגדת לפוליגמיה, ואפילו לביגמיה… הקשר האמיתי בין איש לאשתו יכול להגיע לשלמות בייחוד כשהאשה מיוחדת לאיש והאיש מיוחד לאשתו."

פרופסור אהרן קירשנבאום, מדוע התורה מתירה ריבוי נשים ולא ריבוי גברים. הסבר מזוית מחקרית התומך במסקנות מאמרי.

הרב עזריה אריאל, למה פעם היה מותר לשאת יותר מאשה אחת? תשובה מפורטת באתר yeshiva.org.il.

מאמר על הנשים בעדת קומראן. מסתבר שיהודי קומראן יצאו נגד ההלכה הפרושית שהתירה ריבוי נשים. הם נסמכו על הפסוק "זכר ונקבה בראם" כמחייב זוגיות בין איש אחד לאישה אחת דווקא. מכוח עמדתם מובן שריבוי נשים היה דבר לגיטימי, גם אם לא נפוץ מאוד, בתקופת בית שני, אצל הפרושים וההולכים אחריהם.