עצת נפש מתוך "מעשה בשבעה קבצנים", או: כיצד להתמודד עם זכרונות מהעבר?

מצאתי בארונות חדרי הישן ארגזים שלמים מלאים מזכרות אישיות מכל השנים שקדמו לחזרה בתשובה שלי. מה עלי לעשות עמם? לשמור אותם כארכיונאי שאינו מסוגל להרפות מהעבר? אבל יש בהם תכנים ואנרגיות כל-כך בעייתיים שממש איני רוצה שימלאו את ביתי. לשרוף אותם במדורה גדולה ודרמטית? אבל מדובר בבשר החי של עברי, שהביא אותי למי שאני היום. סיפור של רבי נחמן מברסלב הציל אותי.

יהדות העתיד (טור מחורז)

להלן נסיון לכתוב משהו בחרוזים. אבי ז"ל (עוד לא התרגלתי לשתי האותיות העצובות האלו שהתייצבו ליד שמו כמצבה) היה משורר ופזמונאי, והיה וירטואוז של כתיבת טורים במשקל ובחריזה. לי אין שום יומרה לכתוב בסגנון הזה, בטח לא ברמה שלו, אך כשלעתים רחוקות מאד באות אלי מחשבות המבקשות להכתב בצורת שיר, אני משתדל לחלוק להן כבוד כמיטב יכולתי.

מחוללת התמורות: תמר אשת יהודה ושתי הדרכים העולות אל מלכות ישראל

מבין שלל הסיפורים העזים והנועזים הממלאים את התנ"ך מקום מיוחד שמור לסיפורה של תמר אשת יהודה. תמר מאתגרת כפליים כאשר רואים שכל הפרשנים היהודיים לאורך הדורות, ללא יוצא מן הכלל, מהללים אותה ואת מעשיה.

1 2 3 4