קטגוריה: מאמרי הרב גינזבורג

"סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו…" המלים, בנעימה המסורתית הענוגה המתלווה להן, מתנגנות באוזני כל מי שהשתתף מימיו בתפילת יום הכיפורים. הציבור נוהג לחזור עליהן

מלכות דורנו כעין מלכות ימי קדם, וניתן לשאוב הנהרה והשראה למאורעות זמננו מקורות ראשית המלוכה בישראל. שני המלכים הראשונים, שאול ודוד, מסמלים שתי קומות בבניין המלכות. כיצד הם מתבטאים כאן ועכשיו?

היהדות נוטה להמנע מהתעסקות בגווני הרוע ולהתמקד בטוב. אך אחד מהיפוכיו של פורים הוא נתינת מקום לרוע והתעניינות בפניו השונים. סקירה של שלושה פירושים למהותו של עמלק בנפש מובילה למחשבות אודות עבר, הווה ועתיד החסידות.

המושג 'נשמה' הפך למיושן ו'מיסטי'. כדי לחדש מגע עם הנשמה יש לצאת למלחמה פנימית במחסומים שכליים ורגשיים גם יחד. לפי החסידות, סוגיית 'אשת יפת תאר' בפרשתנו הינה משל לחיפוש אחר הנשמה האבודה שלנו, וליכולת של כל אחד מאתנו להשיגה מחדש.

 ידוע לכול כי י"ט כסלו היה "יום הגאולה" של אדמו"ר הזקן, בעל התניא, ממאסרו בידי השלטון הרוסי. לאחר שבועות ממושכים של מאסר הוא יצא לחופשי,

אני מקווה שאוכל לגלות לך את כל מה שלא יכולתי לגלות עד עכשיו לאף אחד, ואני מקווה שאמצא בך ידיד נאמן ותומך. במלים אלו נפתח

להלן מאמר בנושא עשרה בטבת, מתוך ספר שכתבתי/ערכתי עבור הרב יצחק גינזבורג, בשם "עולמות: שערים חדשים לקבלה וחסידות", העתיד לצאת בקרוב לאור בהוצאת ידיעות אחרונות.

בקונפליקט התורה והמדע אחת השאלות שעולה ראשונה היא נושא גיל היקום. למרבה הצער, לעתים קרובות היא גם השאלה האחרונה, כי הדיון כולו מתפוצץ סביב נושא זה במפץ גדול עוד לפני שהוא מתחיל. ננסה להתמודד עם סוגיה זו באמצעות מודל ארבעת העולמות שפגשנו בפרק הקודם בסדרה זו.