תגית: פילוסופיה

היהדות נוטה להמנע מהתעסקות בגווני הרוע ולהתמקד בטוב. אך אחד מהיפוכיו של פורים הוא נתינת מקום לרוע והתעניינות בפניו השונים. סקירה של שלושה פירושים למהותו של עמלק בנפש מובילה למחשבות אודות עבר, הווה ועתיד החסידות.

פרק חמישי בסיפור המתגולל לאטו של מסע החזרה בתשובה שלי.

בספר המעניין גדל, אשר, באך שתורגם לאחרונה לעברית, יש כל מיני תרשימים מעוררי מחשבה שעשה המחבר, דאגלס הופשטטר. אחד מהם בא להמחיש את היחס בין

לפני מספר שבועות הזדמן לי להעביר הרצאה לקבוצה של מורים לאמנות בבתי ספר תיכון, חציים דתיים וחציים חילונים. הנושא שהוזמן להרצאה היה "אמת ושקר", ואני

ביום ראשון השבוע (כ"ח אדר ב, 3.4) הייתי בין עשרים המשתתפים במפגש סגור עם הסופר הצרפתי מישל וולבק. מה עשיתי שם, מי זה האיש הזה בכלל, ולמה אני כותב על זה כאן? ובכן, מעשה שהיה כך היה, בשלושה פרקים: עבר, הווה ועתיד.

הערה בשולי המאמר שפורסם בפוסט הקודם: בפסוק "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו", נסובים שלושת הפעלים על אותו מושא – בראתיו, יצרתיו, עשיתיו.