תגית: קבלה וחסידות

או: על כוחו של דימוי והיחס הנכון בין שכל לרגש תארו לעצמכם שאתם עוברים חוויה מטלטלת המשנה את חייכם. כעת תארו לעצמכם ששנים מאוחר יותר

רבי שניאור זלמן מליאדי, אדמו"רה הראשון של חסידות חב"ד, הניח אבן דרך בהתפתחות מעמד האשה ביהדות, בכך שחזה את עליית האשה אל מדרגה רוחנית הנעלית מהאיש, הפיכתה ממקבלת למשפיעה והשמעת קולה הייחודי.

המושג 'נשמה' הפך למיושן ו'מיסטי'. כדי לחדש מגע עם הנשמה יש לצאת למלחמה פנימית במחסומים שכליים ורגשיים גם יחד. לפי החסידות, סוגיית 'אשת יפת תאר' בפרשתנו הינה משל לחיפוש אחר הנשמה האבודה שלנו, וליכולת של כל אחד מאתנו להשיגה מחדש.

שני מאמרים קצרים שלי בנושא בית המקדש, שרצתה ההשגחה והתפרסמו באותו יום.

מזל טוב, מזל טוב! ספר חדש בא לעולם, ויקרא שמו בישראל עולמות. בחסדי שמים זכיתי לשאת אותו בקרבי וללדת אותו, אבל אני לא האמא הביולוגית,

לפני כשלוש שנים הזדמן לי לצפות בקטע מראיון טלויזיוני עם ד"ר צעיר למחשבת ישראל, שדיבר על הרמב"ם. לפי הרמב"ם,  הסביר הד"ר בהתרגשות אמיתית, צלם האלוקים שלנו

לפני מספר שבועות הזדמן לי להעביר הרצאה לקבוצה של מורים לאמנות בבתי ספר תיכון, חציים דתיים וחציים חילונים. הנושא שהוזמן להרצאה היה "אמת ושקר", ואני

עדכון: ביום שני הקרוב, כ"ה סיון (27.6) יתקיים יום פתוח להיכרות עם ביה"ס לתורת הנפש. היום הפתוח יתקיים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, בית מאירסדורף, בין

מדי שנה, אנו מסבים לשולחן הסדר עם ארבעה בנים: "אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". רביעיה זו בהחלט עשירה ומגוונת, אבל גם מול הרשימה הרב-גונית ביותר יש תמיד לשאול: אלו גוונים עדיין לא כלולים בה? אלו בנים (ובנות) אינם נכללים ברביעיית הבנים המפורסמת? עם כל גיוונם, ארבעת הבנים המוזכרים בהגדה בסופו של דבר לוקחים כולם חלק בליל הסדר, גם אם בדרכים עקיפות כמו עימות (הרשע) או של התעלמות (שאינו יודע לשאול); אבל מה עם אלו שכלל לא נמצאים בסדר, או שאינם מחוברים לחג? עלינו לצאת למסע חיפוש אחר בנים אבודים אלו ולפנות להם מקום של כבוד סביב שולחן הסדר.