שלוש פני הקבלה: מבוא קצרצר לתורת הנסתר

ל"ג בעומר מכונה חג מתן תורה של פנימיות התורה, הלא היא תורת הקבלה שגילה רבי שמעון בר יוחאי. אך מהי הקבלה? דרך מועילה להשיב על שאלה זו היא להתבונן במשמעויותיה השונות של המלה 'קבלה'. למלה שלוש משמעויות שונות, וכל אחת מהן מגלה לנו היבט משמעותי אחר לגבי תורת הקבלה.

"נקבה תסובב גבר": רבי שניאור זלמן מליאדי על עליית האשה והנשיות

רבי שניאור זלמן מליאדי, אדמו"רה הראשון של חסידות חב"ד, הניח אבן דרך בהתפתחות מעמד האשה ביהדות, בכך שחזה את עליית האשה אל מדרגה רוחנית הנעלית מהאיש, הפיכתה ממקבלת למשפיעה והשמעת קולה הייחודי.

בעקבות הנשמה האבודה

המושג 'נשמה' הפך למיושן ו'מיסטי'. כדי לחדש מגע עם הנשמה יש לצאת למלחמה פנימית במחסומים שכליים ורגשיים גם יחד. לפי החסידות, סוגיית 'אשת יפת תאר' בפרשתנו הינה משל לחיפוש אחר הנשמה האבודה שלנו, וליכולת של כל אחד מאתנו להשיגה מחדש.

הבנים האבודים של ההגדה

מדי שנה, אנו מסבים לשולחן הסדר עם ארבעה בנים: "אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". רביעיה זו בהחלט עשירה ומגוונת, אבל גם מול הרשימה הרב-גונית ביותר יש תמיד לשאול: אלו גוונים עדיין לא כלולים בה? אלו בנים (ובנות) אינם נכללים ברביעיית הבנים המפורסמת? עם כל גיוונם, ארבעת הבנים המוזכרים בהגדה בסופו של דבר לוקחים כולם חלק בליל הסדר, גם אם בדרכים עקיפות כמו עימות (הרשע) או של התעלמות (שאינו יודע לשאול); אבל מה עם אלו שכלל לא נמצאים בסדר, או שאינם מחוברים לחג? עלינו לצאת למסע חיפוש אחר בנים אבודים אלו ולפנות להם מקום של כבוד סביב שולחן הסדר.

השקפת עולמות: דגם העולמות הקבלי בשירות התורה והמדע

כאשר אנו ניגשים ליישומו של חזון איחוד התורה והמדע, אנו במהרה מבינים שאנו זקוקים למִמְשק על מנת לעשותו. התורה והמדע משולים למים העליונים והתחתונים של מעשה בראשית, שהיו מחוברים ביום הראשון של הבריאה אך ביום השני הופרדו. הדימוי לממשק המחבר את השמים והארץ הוא איפוא הרקיע, בו השמים והארץ משיקים זה לזה. הרקיע אמנם שימש להפריד בין המים העליונים והתחתונים, אך הוא גם זה שבכחו לחברם מחדש.

1 2