תגית: תלמה ילין

ספטמבר 1995. אני בן 21 וקצת, שיער של אחרי צבא גולש על אוזניי, ואת פני מעטרות משקפי קרן שחורות שקניתי שבוע קודם לכן בתל-אביב ושנראו לי מתאימות לסטודנט לאמנות לונדוני. גבי למזרח ואנוכי בלב מערב, בדרך ללמוד איור בבית ספר לאמנות במרכז לונדון.

בכתה י"ב בחרתי להצטרף למסע למחנות ריכוז בפולין. התעניינותה ארוכת השנים של אמי בשואה, שמשפחתה המורחבת נספתה בה כמעט כליל, חלחלה, כך גיליתי, לתוכי ומשכה

חלום נעוריי היה להיות יוצר קומיקס, ולעשות ספרי קומיקס למבוגרים. שני שותפים קרובים לחלום זה היו האחים התאומים תומר ואסף חנוכה, בני שכבתי בביה"ס התיכון תלמה ילין. ברבות השנים אני הלכתי ללמוד פילוסופיה באוניברסיטה, ואחר כך גיליתי את היהדות, ואגב כך החלפתי את הקומיקס בכתיבת מאמרים והוראת חסידות; הם לעומת זאת המשיכו בדבקות בדרכם ונהיו שניהם מאיירים וקומיקסאים המצליחים מאד בשוק הבינלאומי. כעת עשה אחד מהם, אסף, עמוד קומיקס שמאד נגע בי, והחלטתי לכתוב את המחשבות שהוא עורר בי.

פרק רביעי בסיפור מסע התשובה שלי. על זכרונות וחוויות מגיל התיכון בביה"ס לאמנויות ע"ש תלמה ילין.