לשם יחוד קודשא-בריך-הוא ושכינתיה

אולי ההתעסקות התכופה הזו שלך בזהויות נשיות וגבריות (שנעשית, כך נדמה, בפעמים רבות ע"י חשיבה מעט מהותנית ודוגמטית) מעידה על איזהו שבר וספק גדול באשר למשמעותם של נושאים כמו זוגיות, נישואין – איש ואישה. יכול להיות?
אלוהים היהודי מעניק את הזהות האינהרנטית, המהותית לאיש ואישה. הוא שובר את התפיסה הקווירית המשטיחה. באם אין אלוהים ביניהים הם זהים ורעים זה לזה (אש ואש) באם הוא שוכן בהם לא רק שטוב להם, אלא שנעשים שונים זה מזה, וכך נוצרת איזושהי תבנית חברתית-משפחתית אשר מעניקה סדר וזהות ולא כאוס ניהיליסטי הרסני(איש ואישה= שכינה ביניהם)
אלא שהתפיסה הזו, לי אישית לפחות, מאוד מרתיעה אותי ומעלה בי חששות גדולים – האם היא איננה איזו בריחה?, איזו התעלמות ממציאות שיכול להיות שאלמלא הבניות חברתיות-תרבותיות שרירותיות היא הייתה נשעית שטוחה מבחינת הזהות המגדרית?, כלומר – שאין שום סיבה שהיא לא תהיה כך ובנוסף לכך – אנו גוזרים בדרך חשיבה הבנייתית, ע"י שימוש בתבניות זהות מגדרית בתרבות כפייה הלכה למעשה?(למעשה גם בעניין מאמרך ב"שבת" האחד לפני האחרון אפשר לומר משהו בסגנון לגבי תזה אחרת שלך – יכול להיות שהגישה ש"שותלת" [ואולי עדיף שיהיה שימוש בפועל אחר, אך אין מה להאריך…] את הנסתר בעולם עושה זו על כורחה של המציאות, במעין סוג של מניפולציה עצמית והסחת דעת למציאות שהבלתי צפוי והנסתר יכול שפשוט אינם עוד שרויים בה?)
בקיצור – נושא התבניות המגדריות וההבנות של מושגים חברתיים בסיסיים, לדעתי, דורשים בירור רב (ולמעשה אני בספק אם ניתן להגיע לכלל הבנות אחרות או יוצאות מן הכלל אשר לא נאמרו בנושא הזה), ובייחוד בהקשר היהודי אשר מצוי אל מול אתגר (משבר?) חמור לנוכח הספקנות האנטי מהותנית הזאת. ולמעשה, המערכה נמצאת לא רק בנושא הזה אלא אף בעניינים אחרים כגון היררכיה בתוך המשפחה(הורים, כבדת את -מדוע?), גיל(זקנים- והדרת פני- מדוע?) ועוד ועוד ולא רק בנושא הזה, על אף היותו ככל הנראה החשוב ביותר(ודבק באשתו והיו לבשר אחד- מדוע?)
וחוצמזה שהנושא גולש בהכרח גם לנושאים אחרים כגון היבטים חברתיים דטרמניזם יחד עם הבטים רגילים, במובן הפילוסופי הקלאסי; הסמכות לחינוך ובכלל על המדוע ולמה של ההבנות התרבויות שלנו באופן כללי.
מה אתה חושב?

אהבתיאהבתי