כביש 8: מאמונה לכפירה ובחזרה

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור.

עשר שנים לתוך החזרה בתשובה שלי, שבע שנים לתוך הנישואין שלי, כבר עם כמה ילדים, נגמר לי הדלק באמצע הכביש. האורות הראשוניים של התשובה כבו, הלהט הפנימי דעך, ומצאתי עצמי דוס כופר. האמנתי לא בתורה מן השמים, לא בעם הנבחר, לא ברוח הקודש של חז"ל – כלום. ממצב בו אני חי רוב היום בתודעת אמונה ורק מדי פעם עושה צעד הצידה ומסתכל על עצמי מבחוץ בתמיהה, עברתי למצב בו אני חי רוב היום בתודעה חילונית ורק ברגעים קצרים מהבהבת בי שוב האמונה המתוקה בתורה ובחכמינו, ומיד חולפת.

שני דברים היו עדיין חזקים ומוחלטים בעיני, השבת ו(תופתעו )טהרת המשפחה, שלגבי שניהם הרגשתי שהם פשוט גאוניים במה שהם נותנים לחיים. אבל היי, זה לא מספיק להחזיק את כל פקלאת האידישקייט הזו…

הצרה היתה שכבר נכנסתי עמוק מדי לעולמי החדש: לא רק שאני בעל חזות חרדית, לא רק שכל ילדיי תינוקות טהורים של בית רבן ולומדים במוסדות דתיים, אלא שהפרנסה שלי היא משיעורי תורה ועריכת ספרי חסידות! שתי קריירות (איור ואקדמיה) גדעתי לטובת התורה. מה עושים?

ה' שלח לי כמה שליחים טובים. קודם כל היתה אשתי המדהימה נעמה, שלא נפלה מכל הסיפור כלל. בניגוד לי, היא גדלה בבית דתי, ולמרות שבהחלט יצאה למסע התחדשות והתחזקות לתוך החסידות, היסודות האלו ננעצו אצלה לתוך קרקע עמוקה של אמונה, לא החליקו על משטח קרח של כפירה כמו אצלי. היא שחררה אותי לערוך את הבירור שלי והבטיחה שהיא לצדי לא משנה מה. [הערת בינים חשובה: בעל תשובה ודתיה מבית (או להפך) זה שילוב מומלץ ביותר, עדיף בהרבה משני בעלי תשובה גמורים!]

צמד המצילים הבאים שלי היו הרבי מליובאוויטש והרב גינזבורג. כמה שזה יישמע מצחיק, האמונה שלי בתורה לא מתחילה מההתחלה, מאמונה במעמד הר סיני, אלא מהסוף – מלראות אנשים חכמים שחיים את האמונה בצורה כה צלולה ועמוקה שהיא עוברת את המסך שלי. אם הם מאמינים בזה, כנראה שזה אמיתי… (והיה מעמד הר סיני).

אחריהם היתה העצה שנתן לי חברי אביתר בנאי, לחזור ללמוד גמרא. הוא צדק: לימוד הגמרא הזכיר לי כמה אני משוגע על חז"ל וכמה חז"ל על הזמן.

ומציל אחרון חביב: הבן המתוק והצדיק שלי, שהאמונה שלו היתה כה טהורה, שלא הייתי מסוגל לשבור אותה.

אז תודה לכל המצילים! אבל כל זה לא היה ההצלה העיקרית. ההצלה העיקרית היתה ההבנה שהנשמה שלי תיסע על כביש בצורת 8 כל החיים: עיגול אחד הוא עיגול האמונה, בו אני רואה בעינים את האמת האלוקית שבתורה, ועיגול שני הוא עיגול הכפירה, בו הכל נראה לי המצאה אחת גדולה. יהיו ימים שהעיגול הראשון יהיה גדול והעיגול השני קטן, שאז הכפירה תהיה הרהור קצר וחולף; ויהיו ימים בהם העיגול השני יהיה גדול והראשון קטן, ובהם דוקא האמונה תהיה הרהור רגעי. מה שבטוח הוא, אף אחד מהעיגולים האלו לא הולך להשאב לתוך השני. הם יישארו תמיד משקפיים עם שתי עדשות, שאחת מהן סדוקה. זה אומר שהאמונה שלי תהיה לעד מזן התמימות השניה – זו שאינה נתונה לנו אלא בוחרים בה, זו שאינה נאיבית אלא מכירה היטב את אפשרות הכפירה והולכת מעבר לה.

ברגע שהבנתי את זה, קרה משהו מופלא: עיגול הכפירה החל להתכווץ מחדש. ברגע שהוא קיבל מקום, שהדהדתי לו שהוא חלק ממני, הוא נרגע ושב לממדיו הרגילים. חזרתי למסע התשובה שלי, אך ממקום חדש, שמכיל את החילוני שבי ונוסע אתו ביחד.

זה היה סיפורי, הקבצן המשקפופר, וכעת נתתי לכם אותו במתנה גמורה לדרשה.

16 תגובות

  1. לדעתי לא כולם יבינו את מתנה גמורה לדרשה נכון.
    נדמה לי גם שהתרגום לא מדוייק, אין בו ״גמורה״.
    בכל מקרה הייתי כותב, ״במתנה לדרשה, כלשון רבי נחמן בסיפורו שבעת הקבצנים״.

    אהבתי

  2. רוב הדוסים בוחרים לחיות כך בגלל דמויות חיות וחכמות שעליהן נשענים ובוטחים.

    תורה צריך ללמוד ברמת הדרך ארץ מאינטלגנטים, ורגישים להתנהלותם/התנהגותם להם ולסביבה.
    ברמה המקצועית, מלמדנים אמיתיים בש"ס ופוסקים ,( לאפוקי גורסי התרגומים השונים) כאלה שמדיוק ברש"י מעיפים מערכה שלימה של מגיד שיעור.

    כל ענייני החסידות, מדרש, פסיכולוגיה באופן מתוקן בריא ואמיתי מגיע רק כתוספת נחמדה.( כשהייתי זקוק לכך למדתי פסיכודרמה) נכון שבעוונות הדור התהפכו היוצרות אבל זה כמובן לא יחזיק מעמד.

    אחת הבעיות של מזרוחניקים וחוזרים בתשובה שלא יודעים ללמוד. פשוטו כמשמעו. מי שחי לימוד גמרא אמיתי הרבה יותר מחוסן מחיבוטי נפש רליגיוזיים. למעשה רוב גדולי ישראל עובדים וחיים כך.

    אהבתי

    1. הרב גינזבורג בהחלט מעודד להטיל ספק ואז להטיל ספק בספק ולהתקדם למעלה בספירלה מדהימה של בחירה חופשית! וכמובן שאין בעולם כולו על נעמה!!

      אהבתי

    2. איזו תגובה מכלילה, ונגועה בהתנשאות דוחה, ובשנאה. יש לא מעט "מזרוחניקים" שמאפילים בלמדנותם על הרבה הרבה בני תורה מהציבור שלך, כותב יקר (ואני אישית מכיר רבים כאלה, גדולי תורה אמיתיים בעלי ענווה, בלי כותרות הנפוצות כל כך בציבור שלך, שמכתיר כל בר בי רב דחד יומא ב"הרב הגאון" "הגאון המופלא…" וכיו"ב). ומה דעתך על בן תורה / רב, שמידותיו מתוקנות, ומעשיו נאים, לעומת הלמדן החריף, שמבטל את כל "האחרים" כעפרא דארעא?

      אהבתי

    1. ההגדרה של יהודי הוא מי שכופר בכפירה. אי אפשר לכפור במשהו שאין לו כל ממשות עבורך. כל פעם שהיא מרימה את ראשה צריך להכניע אותה במבט סקפטי ולהגיד לה "נו, באמת…?!"
      ועוד, כל עוד האמונה לא באה לידי ביטוי בכל הכשרונות בהם חנן אותך ה' לא תמצא מנוח לנפשך ותמיד יהיה מקום לכפירה להרים את ראשה המכוער.
      ממליצה לך להוציא את האיור מהמקפיא ולהאמין בצדדים בך שאתה כופר בהם "לטובת התורה". כשרון הציור מסוגל להוריד את האמונה שלך לתוך המציאות דרך האומנות.

      אהבתי

  3. ממליצה לקרוא את ספרו החדש של מיכה גודמן "חזרה בלי תשובה" שמקעקע את הדיכוטומיה האומללה הזו
    בין יהודי דתי ליהודי (והדגש על יהודי) חילוני.

    אהבתי

    1. מי – מיכה גודמן ממכון הרטמן החוסה בצל הקרן החדשה לישראל? מיכה גודמן שמספר לנו סיפורי מעשיות איך משה רבנו היה בעצם הפוסט מודרניסט הראשון אפילו שהוא לא ידע את זה ("הנאום האחרון של משה")? די, קצנו בכל מיני פרשנויות מתחכמות שמקורות היהדות הם בשבילן "נרטיבים" שאפשר ללוש כמו שמתחשק.

      אהבתי

  4. הן גרות יחד בתוכך, שתיהן. זו בחצאית וזו בג'ינס. שתיהן אוהבות בירה 🍻 אבל אחת שותה בעיקר מיץ ענבים..🍇🍷
    פעם הוויתור היה פשוט לך כל כך. היום זה כבר יותר מורכב. ובסודי סודות את מסתכלת במראה מבולבלת ושואלת את עצמך
    מי מהשתיים היא "אני" האמיתית…?
    הכנו לך מתוך הזדהות, קורס אינטרנטי ייחודי ומקורי שפותח מרחב מזמין ומקבל ומאפשר לך לגלות את התשובות הנכונות לך בעצמך…
    איך לחבר את ההפכים שבך לאשה אחת שמחה!! 😊
    כל הפרטים בקישור המצורף ⬇️
    http://bit.ly/2IVYJqq

    אהבתי

    1. ניר יקירי איני מכירך,אך קיימת בי "ישראל ערבין זה לזה"
      ניתוח מבריק שכל יהודי שומר תו"מ חייב לקרוא,
      אשריך ואשרי אביך ז"ל שזכה בבן כזה.
      בןציון

      אהבתי

  5. המשפט 'שתפס' אותי שלך הוא
    "שהם כרוניים במה שהם נותנים לחיים"
    זה הפאנץ' ליין.
    אם כל אחד ואחת מאיתנו היהודים, שווה בשווה ילמד את פרק יא' באיגרת הקודש, תניא (בחלק הרביעי)
    ההבנה של כולנו תשתנה לטובה שבעצם אנחנו פה בשביל הבורא.
    הוא צריך אותנו נואשות על מנת להביא אותו למטה לעולם הזה ואז לא תוכל לנו הנפש הבהמית בתחבולותי

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s