נתינה היא אמנות של הליכה על חבל דק, איזון בין ענווה והקשבה לבין התנשאות חיובית מעל המקבל. הפתיחה לפרשת אמור מעניקה לנו כמה רמזים כיצד לגשת לכך.
תגית: הצגה
"לאשתאבא בגופא דמלכא": כלות הנפש והשאיפה לאיחוד מיסטי עם האלוקות (פרשת אחרי מות)
נדב ואביהוא נשרפו בתשוקה לאלוקים, והינם השורש של כל המיסטיקנים המבקשים להתמזג באלוקות. החסידות מתייחסת לתשוקתם באופן חיובי, אך גם מלמדת אותנו כיצד לווסתה.
מי שאני באמת: לגלות את עצמנו מחדש בליל הסדר
המאבק הנצחי בין החמץ והמצה מתחולל בתוכנו: החמץ הוא האני הנפוח והמצה היא הפיכת האני לאַיִן. אבל בעומק הסיפור של פסח אינו של ביטול האני, אלא של הוצאתו לחירות של אני פנימי וגבוה יותר…
להביא את הגאולה מלמטה (פרשות תזריע־מצורע)
מהו סוד האתערותא דלתתא? זוהי ההתעוררות הרוחנית מלמטה, לא מתוך השראה אלוקית גלויה, ולפי החסידות היא ההתעוררות החשובה ביותר.
מספרים ואינסוף, מדע ומיסטיקה (פרשת שמיני)
הן בפרשת שמיני והן בספירת העומר המתחילה בסמוך אנו מוצאים ספירה המובילה למספר ייחודי המסמל את האינסוף – 8 או 50. המעבר מהסופי לאינסופי מסמל את המעבר מהטבעי לעל-טבעי ומהמדעי למיסטי.
האלימות הדתית לסוגיה: האם כל הדתות אלימות באותה מידה? (מאמר חדש + פודקסט)
האם כל הדתות מועדות לאלימות באותה מידה? התשובה היא, שיש הבדלים גדולים בין גישותיהן של שלוש הדתות לנושא הכוח. אך כדי לעמוד על ההבדלים הללו צריך לצאת למסע השוואתי לפיצוח הקוד הגנטי התיאולוגי של כל אחת מהן.
קרובים, רחוקים: עושים סדר במוסר מלחמה
האמירה כי צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם נשענת על קוד מוסרי לפיו הנעלה מכל הוא לדאוג לרחוק ולשונה. אך הן המוסר היהודי והן השכל הישר מלמדים שהמוסר המתוקן דואג דוקא קודם כל לקרוב.