כיצד החלטתי להתחיל לשמור נגיעה, ולמה אני חושב עד היום שזו היתה אחת ההחלטות הטובות והנבונות ביותר שקיבלתי בחיי.
הבלוג של ניר מנוסי
כיצד החלטתי להתחיל לשמור נגיעה, ולמה אני חושב עד היום שזו היתה אחת ההחלטות הטובות והנבונות ביותר שקיבלתי בחיי.
פרק רביעי בסיפור מסע התשובה שלי. על זכרונות וחוויות מגיל התיכון בביה"ס לאמנויות ע"ש תלמה ילין.
באיחור אופנתי (גדול מאד; נותר לי רק לקוות שככל שיותר מאוחר יותר אופנתי…) אני רוצה להתייחס לנושא שהבעיר כאן את התקשורת לפני מספר שבועות, ושמדורות
לפני מספר שבועות הזדמן לי להעביר הרצאה לקבוצה של מורים לאמנות בבתי ספר תיכון, חציים דתיים וחציים חילונים. הנושא שהוזמן להרצאה היה "אמת ושקר", ואני
ביום ראשון השבוע (כ"ח אדר ב, 3.4) הייתי בין עשרים המשתתפים במפגש סגור עם הסופר הצרפתי מישל וולבק. מה עשיתי שם, מי זה האיש הזה בכלל, ולמה אני כותב על זה כאן? ובכן, מעשה שהיה כך היה, בשלושה פרקים: עבר, הווה ועתיד.