אותיות פורחות באויר: גלגולה של כרזה

לפני יותר מ-50 שנה השתתפה אמי, צילה מנוסי, בתחרות בינלאומית מטעם יד ושם לעיצוב כרזה ליום השואה, וזכתה במקום הראשון (היא עלתה אפילו על מורה האמנות שלה מלונדון). בכרזה הפשוטה היא כתבה את המלים "שמע ישראל" בצורת להבת נר זכרון גדול. אמי עזבה את הדת והאמונה של בית ילדותה, אך הפסוק היה חקוק בה, והיא ידעה כי היו אלו מילותיהם האחרונות של כה רבים מהנרצחים, אפילו בתוך תאי הגזים. מאז ועד לפני שנים ספורות התנוססה הכרזה ברחבי הארץ מדי יום שואה.

השבוע נערכה הכנסת ספר תורה לישיבה חדשה שהקימו חבריי בקהילתנו הקטנה בירושלים, בתוכה בעלי תשובה רבים, כמוני. במהומת החגיגות לא שמתי לב לספר עצמו כלל. בשבת בבוקר פתחו את ארון הקודש לקריאה בתורה, ולא האמנתי: על מעיל הקטיפה של ספר התורה החדש התנוססו המלים שמע ישראל בהעתק מדויק מהפוסטר של אמי.

איני יודע מי עשה/עשתה את הרקמה הזו, והאם הם העתיקו את הקליגרפיה מהפוסטר או מהעתק אחר שלו שנמצא איפה שהוא. אך דבר אחד בטוח: העיצוב המיוחד של אמי, ששזר את מלות האמונה הנצחיות עם הלהבה בת החלוף, פרט על מיתר עמוק בלבם של רבים. כך ארע שאותיות קריאת השמע שלה פרחו באויר מתוך הגוילים הנשרפים של השואה ומצאו מנוח בגוילים חדשים ופורחים. מכרזה המבכה את מותם של יהודים הן נדדו לספר המעניק להם חיים – "עץ חיים היא למחזיקים בה ותֹמכיה מאֻשר".

ברוך ה' שזיכה אותי ליום זה.

5 comments

  1. ממש מרגש ומרתק, ובמיוחד הגלגול של העיטור- סמל הזה, לאייקון של חסידות ברסלב "האש שלי" שמעוצב כל כך דומה. מדהים. (זכות אימהות…) שווה לחקור את זה.

    אהבתי

  2. אם זכרוני אינו מטעני זו הרקמה על פרוכת ארון הקודש במצפה יריחו.
    בכל אופן ודאי שהוא נפוץ מאוד בהקשרים של לוחות זיכרון/נרות תמיד, וכן – ספרי תורה.
    יש"כ, אכן זכות גדולה וסיפור מרגש!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s