בשעה טובה! יצא הספר "עולמות" בעריכתי

מזל טוב, מזל טוב! ספר חדש בא לעולם, ויקרא שמו בישראל עולמות. בחסדי שמים זכיתי לשאת אותו בקרבי וללדת אותו, אבל אני לא האמא הביולוגית, רק אם פונדקאית. האבא והאמא של הספר הם מורי ורבי הרב יצחק גינזבורג (כלומר החכמה והבינה שלו, המכונות "אבא" ו"אמא" בקבלה…). כל הספר מבוסס על שיעורים וכתבים שלו, שאני בישלתי לקהל הרחב (עם טיפה פלפל משלי).

כפי שאתם יכולים לראות, כותרת המשנה של הספר היא שערים חדשים לקבלה וחסידות. "שערים" ברבים ולא ביחיד, משום שמדובר באנתולוגיה של מאמרים קצרים ובינוניים, 33 במספר, במגוון רחב של נושאים. המאמרים מחולקים לחמישה שערים כלליים: א. מהי פנימיות התורה?; ב. תורת הנפש החסידית; ג. גבריות, נשיות וזוגיות; ד. קבלה וחסידות כאן ועכשיו; ה. מעגל השנה באור החסידות. ראשיתם של רוב המאמרים שבספר במדור ה"קבלה וחסידות" שכתבתי לפני מספר שנים בערוץ הניו-אייג' (ז"ל) של אתר nrg-מעריב. נבחרים ממאמרים אלו שוכתבו, הורחבו ושודרגו, עליהם נוספו מאמרים חדשים לגמרי, והתוצאה לפניכם (לחצו כאן לעיון בתוכן ובהקדמה).

כל אחד ממאמרי הספר עומד בפני עצמו, אך מכנה משותף העובר בהם כחוט שני הוא חזון חיבור עולמות הקודש והחול: כיצד ניתן להעלות את החיים והמחשבה ה"חילוניים" אל הקדושה, ומהכיוון ההפוך, כיצד ניתן להפיק תורה חדשה מתוך מרחבי החולין. לא אגזים אם אומר שזהו הנושא הקרוב ביותר ללבי, והדבר שמעניין אותי ביותר לעשות.

הרב יצחק גינזבורג

למי שלא יודע, הרב יצחק גינזבורג (67) הוא אחד האנשים המבריקים, המרתקים והמאתגרים ביותר בנוף היהודי היום. קשה לי מאד לתארו בלי להשמע חסיד שוטה, אבל אנסה בכל זאת (ואם אכשל כנראה שאין מה לעשות, רק לזכור שלקירבה ולסובייקטיביות יש מעלות, לא רק חסרונות).

מדובר בבעל תשובה מזה שנים רבות, יליד ארה"ב, אדם עם סימני גאונות מצעירותו שסיים תואר שני במתמטיקה בגיל 21, ואז עזב הכל, עלה לארץ והתמסר ללימודי תורה. לאחר 10 שנים של לימוד אינטנסיבי הוא הגיח פתאום לפני כ-35 שנה והחל להפעים את שומעיו בשיעורים מעמיקים ומיוחדים, אך גם קשים מאד להבנה. אך אף שמעטים מצליחים לעקוב אחרי שיעוריו, רבים באים אליהם בשביל האוירה הכללית, ספוגת סודות התורה, או כדי להאזין לנעימת קולו הלוחש ולצפות בפניו המיוחדות, עטורות הזקן הלבן (שהלבין בן לילה בהיותו בן 44, לאחר שנזרקה עליו אבן בידי ערבי במהלך טיול). חזותו והתנהלותו השלוות והמיוחדות של הרב גינזבורג זיכו אותו בפי החב"דניקים בכינוי "המלאך".

על מנת שתדמיינו מעט, שיעור טיפוסי של הרב גינזבורג יכול להמשך כ-4 עד 8 שעות, וכל שיעור כזה מהווה tour-de-force (סליחה על הלעז, אבל זה הביטוי המתאים ביותר, שפירושו משהו כמו "מפגן ראווה מרשים", רק בלי המטען השלילי של המלה "ראווה") של התבוננות פנימית ברעיון מסוים מהתורה, מהחיים או משניהם. ושיעור כזה מתקיים בממוצע פעם בשבוע! על בסיס השיעורים האלו הספיקו לצאת כבר למעלה מ-100 ספרים בעברית ואנגלית. רק את מעוטם הוא כתב בעצמו (והם דחוסים וקשים ביותר להבנה, עוד יותר מהשיעורים), אך גם כל שאר הספרים שנכתבו בידי תלמידים מבוססים על שיעוריו ונכתבו בליוויו. בספרים חידושים על גבי חידושים בקבלה וחסידות, חלק גדול בזיקה לנושאים מודרניים כגון מדע, פסיכולוגיה, זוגיות ופוליטיקה. הכל מופק בזהירות מתוך מקורות קיימים, מהנגלה והנסתר של התורה גם יחד, אך בה-בעת מלא חידושים גדולים שלא נשמעו מעולם ביהדות.

אך מה שבאמת מייחד את השיעורים והספרים אינו רוחב היריעה או עומק ההבחנה, אלא השילוב הבלתי-רגיל הנעשה בהם בין חשיבה שיטתית ומובנית, כזו שחייבים לשרטט בטבלאות כדי להבין, לבין רוח של שעשוע וחירות הנושבת בין שיטי השיטה, מאווררת ומחייה אותה. השילוב המופלא הזה בין שכל ורגש, בין מדע ושירה – או בלשון החסידות, בין תהו ותיקון – הוא לדעתי הדבר העושה את הגותו למיוחדת וחשובה כל-כך.

דבר נוסף שצריך להבין לגבי הרב גיזבורג הוא שהוא מהפכן של ממש במסורת היהודית, רק שמהפכנותו, כמו כל המהפכות שמותירות חותם בסופו של דבר, מאוזנת ומעוגנת בהרבה מאד שמרנות. הוא אדם חרדי והלכתי, אך שסבור שיש ליצוק אורות חדשים – כלומר תכנים, רגשות וכוונות חדשים – לתוך הכלים הקיימים (שממילא גם משנים בהדרגה את הכלים). שילוב זה מאפיין למעשה את תנועת החסידות כולה מראשיתה (עד שאמר כבר מישהו בחכמה שאלמלא המלה "רפורמיות" היתה תפוסה ומנוצלת לרעה, היה ראוי להשתמש בה לגבי החסידות…), אך הרב גינזבורג מממשו כאן ועכשיו.

הדבר המרכזי ביותר בחזונו הוא שהתורה תהפוך להיות "תורת חיים" של ממש, שתגע בכל אזורי המחשבה, היצירה והחיים, תאיר אותם מחדש באור גבוה ביותר ותעלה אותם. כמובן שהוא לא הראשון שחושב כך: זהו חלום חסידי ישן, שמי שהיטיב לבטאו יותר מכל בדורות האחרונים היה הראי"ה קוק בדברו על "תורת ארץ ישראל" וחזון חיבור הקודש והחול. ובאמת, ניתן לראות את הרב גינזבורג כמי שמנסה להגשים בפועל את חלומו של הרב קוק, רק מתוך שפה והסתכלות הנובעים יותר מחב"ד והחסידות.

למרבה הצער, תדמיתו הציבורית של הרב רחוקה עד מאד מלייצגו. אני באופן אישי עברתי מסע מפרך כדי להתגבר על דימוי זה ולהצליח להכיר את האיש האמיתי שמאחוריו. יום אחד אולי אכתוב עליו; בינתים אציין רק דבר אחד פשוט וחשוב: כדי להכיר אדם באמת יש להכיר את כל צדדיו וכל צדדי הגותו. גם מה שנראה שלילי בהתחלה עשוי להתגלות כחלק ממכלול הרבה יותר רחב, מאוזן ועמוק. דבר זה נכון ביתר שאת בעיני במקרה של אדם שהשקפת עולמו נובעת מתוך מרחבי התורה. איש תורה אמיתי לא ניתן לסיווג בשום משבצת אידיאולוגית או פוליטית, פשוט מפני שהתורה והיהדות הן אנטי-אידיאולוגיות במהותן: כל "-איזם" הוא כאליל בעיני התורה, שכן הוא מקדש ממד אחד של המציאות על חשבון רב-ממדיותה.

אחד הדברים שאני מקווה שיצאו מהספר הזה הוא שאנשים יחשפו לכמה מהפנים הבלתי-מוכרים של הרב גינזבורג. אני לא מצפה שכולם יהפכו להיות חסידים נלהבים שלו בעקבותיו, אך אני כן מקווה שדמותו תשתכלל ותתרכב בעיניהם בזכותו, שיראו שיש כאן אדם מורכב ומאתגר, שיש לכל הפחות לתהות על קנקנו. וכמובן, אני פשוט מקוה שתוכן הספר יעניין ויעשיר אתכם!

[עדכון אדר ב תשע"ד: בינתים כתבתי מאמר גדול המגיב למבקריו של הרב גינזבורג]

פרפראות לפוסט

אני חייב לסכם בכמה מה'מופתים' שליוו את יציאת הספר. כאמור לעיל, הספר כולל 33 מאמרים. לרוב אורך העבודה עליו היו בספר 32 מאמרים בלבד, אך באמצע העריכה הלשונית החלטתי שאני חייב להוסיף מאמר נוסף (על ט"ו באב, קשור במיוחד לחיבור הקודש והחול). כך התרחב מספר מאמרי הספר מלב מאמרים לגל מאמרים (כמו בפסוק "גל עינַי ואביטה נפלאות מתורתך" – המוטו והשם של העמותה של הרב גינזבורג). ככל שהתקדמה העבודה על הספר, כן התחוור שהוא אמור לצאת מתישהו לפני שבוע הספר, והתמלאתי תקווה שהוא יהיה גמור לפני ל"ג בעומר – ראשית, משום הזיקה הנאה בין ל"ג לל"ג, ושנית משום שיעוד הספר קשור מאד לדמותו של רבי שמעון בר יוחאי – לפתוח שערים חדשים לעולמה הנסתר של פנימיות התורה (מאמר אחד בספר אפילו מוקדש כולו לרשב"י).

תפילתי ומאמצינו התקבלו, והספר יצא מהכריכיה ביום רביעי שבוע שעבר, בדיוק באמצע בין ל"ב לל"ג בעומר. כמו כן, היה זה שבוע של פרשת בהר, הפרשה הל"ב בתורה, והספר יצא לחנויות השבוע, פרשת בחקתי, הפרשה הל"ג.

בערב ל"ג בעומר הסתובבתי נרגש כולי מהספר, כשבראשי מחשבה אחת: הלוואי שרבי שמעון בר יוחאי שבע רצון מהספר! אין זו מסוג המחשבות המאפיינות אותי, אך ביום זה היא זמזמה בראשי ללא הרף. לא למדתי הרבה מספר הזהר, ואני גם רחוק מלהתמצא בכל אמרותיו של רבי שמעון בגמרא; אך כמו כל חסיד טוב אני מאמין שנהר פנימיות התורה נובע כולו מהמעיין שבמערה של רשב"י, ושאסירות התודה הגדולה של עם ישראל על כך היא כלפיו. לכן התפללתי כל אותו יום: הלוואי ורבי שמעון שמח מהספר.

והנה, למחרת, יום ל"ג בעומר עצמו, זכיתי להדהוד קטן וחמוד לתפילתי. התקיימה התוועדות ארוכה לכבוד ל"ג בעומר, שהפכה גם להיות התוועדות לכבוד הספר החדש. ואז, ממש בסיום, הרב אמר שיש לו גימטריה לכבוד הספר החדש: כמה זה יצחק גינזבורג ועוד ניר מנוסי (הסיבה לחיבור השמות היא שספר זה הוא הראשון בו שם התלמיד העורך כתוב על הכריכה – דרישה של הוצאת ידיעות)? התשובה: רבי שמעון בר יוחאי. ברוך ה' יום יום.

הספר "עולמות" יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות, וכולל 366 עמודים. ניתן לרכוש אותו בחנויות הספרים.

28 comments

  1. תתחדש. יפוצו מעיינותיך חוצה. יהי רצון שהפוסט הזה יגיע למקום גבוה בגוגל בחיפשו אחרי הביטוי "יצחק גינזבורג"…

    אהבתי

  2. כמו שכתבתי השבוע בהקשר אחר, איך ניתן להגיד מספיק מזל טוב…
    הכתיבה על הרב עצמו הייתה מעניינת.

    אהבתי

  3. מזל טוב, ויישר כח.
    אגב, אם הנושא כבר עלה קצת, מדוע נעדר (כמעט) מקומה של תורת הרב קוק אצל הרב יצחק?

    אהבתי

    1. משתמש אנונימי – שלום!

      לפי עניות דעתי, בתור אחד שעסק שנים רבות בדברי הרב קוק (תושב קרית ארבע זה 32 שנה)…הסיבה היא משום שאין "תורת הרב גינזבורג" כי כל תורתו היא תורת הבעש"ט הקדוש המוצגת לאור הקבלה וגדולי החסידות (בעיקר חב"ד) והמולבשת ב"כלים" כך שכל אדם באשר הוא יוכל לממשה (זכיתי בחסדי ה' יתברך להיות ממאזיני לקחו לפני כ-30 שנה)…
      וזאת לעומת "תורת הרב קוק" זצ"ל אשר עסקה בעיקר רק ב"אורות" ולא ב"כלים".
      זו הסיבה (כך שמעתי לפני שנים רבות ממקובל גדול) ש"תורת הרב קוק" לא זכתה להתקבל בציבור הרחב, ובודאי לא בציבור החרדי….דבר אכן מצער (לאנשי אמת) שדמות ענק כמוהו זצ"ל, הן בהלכה והן במחשבה, לא זכתה להכרה.

      בתקוה שלא פגעתי באיש חלילה "ואף אמנם שגיתי – אתי תלין משוגתי"

      אברהם

      אהבתי

  4. מזל טוב! אומן קונה בשבח כלי!
    הכתיבה על הרב בפוסט הזה יפה מאוד, והתרגשתי מחדש למרות שלכאורה לא היה שם חידוש בשבילי. מי יתן ויתרחבו עוד כמותה (ובכלל זה הסיפור שלך).
    ובענין הגימטריה של הרב – איזה מזל שחזרת ל"ניר"…

    אהבתי

  5. בשעה טובה ומוצלחת, עם 'מופתים' ובלעדיהם… העיקר שמדובר בדברי תורה המיטיבים לעולם ומביאים לו ברכה

    אהבתי

  6. אני מוקסם ונבעת כאחד – איך חידושי תורה מופלאים כאלה מתקיימים במי שתלמידיו גוזלים וגם מכים בשמו ? איך אפשר ליישב ?

    אהבתי

  7. ועוד פעם – התורה אכן אינה 'איזם', אך כוחניות ורצחנות הן מציאות בשטח, ולא שעשועי מילים.
    הלב פשוט אינו מניח… פשוט אינו מניח.
    התחושה הפשוטה – לפני הגמטריות והפרצופים – היא שיש כאן חיבור בין ווירטואוזיות קבלית לבין פוסט מודרניות נפשית- (שהרי הכל אפשרי) שמקבלת, בין השאר, את המבע של האדישות המוסרית. אך פשוט אי אפשר לקבל את זה, שכך יצא, הס"א בכבודו ובעצמו, מתחת ידי גדול בתורה.

    אהבתי

    1. אביתר, שלום

      אתה מעלה נושא גדול וחשוב, ואני מסכים שיש כאן אתגר. אך קריאת המציאות שלך נראית לי מוטה באופן קיצוני. אתה באמת רוצה לטעון שהכוחניות, הרצחניות והגזלניות בשטחים – שהן אכן מציאות בשטח – הינן ברובן, בעיקרן, בחציין או באיזשהו אחוז ניכר, של קבוצת מתנחלים??

      אידיאלים של נקיון כפיים מוחלט נראים לי כסוג של טהרנות שהיא פריווילגיה של שוויצרים אולי, אבל לא של ישראלים. כאן, אדרבה – היא הופכת להיות המסוכנת, כי היא מציבה אותנו בעמדה של קרבן סביל המפנה את הלחי השניה. במציאות כמו שגרים בה המתנחלים – בה נזרקות מדי יום אבנים על מכוניות שרק בנסים לא נהרגים מהן, שמדי יום אנשים מוצאים בכח ברכביהם ורכביהם נגנבים, ועוד ועוד – האמירה שיש מנוס מלקחת חלק בקטטות נראית לי לכל הפחות תלושה מהמציאות.

      אכן יש כל מיני פערים ואף מחלוקות בין הרב לבין ציבור תלמידיו בשטחים, ולא כל מה שנעשה בשמו אכן בשמו, אבל לגבי הצורך בעמידה תקיפה מול הערבים אין מחלוקת. הסתירה לכאורה בין ההכרה בצורך זה לבין חידושי התורה העמוקים והדקים נובעת לדעתי מדימוי שגוי של תורה ורוחניות, החולם שניתן לממשם מבלי ללכלך את הידיים במציאות. היא אינה סתירה כאשר לנגד עינינו עומדת החתירה לאמת, על כל צדדיה ופניה, בלי להתחמק משום תביעה שלה. על דוד המלך נאמר שאחד מכינוייו היה "עדינו העצני", משום ש"כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ".

      אהבתי

  8. תתחדשו
    לרבי מלובביץ הגדול לא היה יחצן מוצלח ושנון כמוך
    יישר כחך

    אהבתי

  9. מרגש ומרשים ,אני שומע על הרב ג,מחבדניקים ותיקים ו"משכילים" שהוא באמת גאון עצום
    מעניין היכן אפשר לשמוע את שיעוריו בתל אביב או בירושלים?

    אהבתי

  10. יישר כוח עצום, ר' ניר מתוק וקדוש!
    שמח יחד אתך על הופעת הספר, ודווקא בהוצאה ובפורמט הזמינים יותר לציבור הרחב. חזון ההיניקה וההשפעה ההדדית בין הקודש והחול מעסיק גם אותי ללא הפסקה. הקודש זועק אלינו גם להפסיק לאכול ג'אנק וגם להפסיק לזהם את העולם ולקרוע את הארץ בכבישים. 'שם מלא על עולם מלא!' מייחל ומתפלל שהמעיין הטהור הנובע מהרב יצחק גינזבורג שליט"א יהפך לנהר גדול העולה על כל גדותיו. מגיע לעם ישראל… האופן בו אתה יוצק את הדברים לכלים 'ישראליים' ועכשוויים, בלבביות, ובעדינות בהירה, ללא שום 'פזילה סגנונית' לצד הנמוך שבתרבות דהשתא, מעוררים בי כל פעם התפעלות מחדש. עלה והצלח כי ה' עמך!
    שמואל זיוון, צפת

    אהבתי

  11. ניר, מקסים בהחלט.
    בדיוק ייצא לי לשמוע משהו שאמר הרב זינצבורג בשבוע שעבר, והחשיבה שלו מצאה חן בעיני מאוד.
    איזה עונג זה לדעת על אנשים כמותו ועל ספרים נגישים כאלה. משתדלת שלא להתבלהב מ"פגני ראווה", אך גם רפרפתי באחד הספרים שלו והוא נראה בנוי טוב ובהחלט קשה לקריאה ראשונה.
    אחת שהייתה אצל הרשב"י הקדוש במירון השנה, מאחלת לך ולספר- עלה והצלח.

    אהבתי

  12. שלום ניר. אני מודה לך מאוד על התגובה הכנה והרצינית. בענין רשעות ואלימות לא התכוונתי לעצם מציאותם הזניחה ב"ה בציבור המתנחלים, מול הרצחנות הערבית האין סופית. זה באמת שולי. התכוונתי להלבשה של רשעות במילים של תורה. זה לא שולי וגם, דומני, לא קיים מחוץ לחוג תלמידי הרב. בענין זה קושיה במקומה עומדת.
    לגעת במציאות כדי לטהר ולתקן אותה, בכוחות מאוזנים של של חסד ודין לפי המצב – בוודאי. לתמלל אלימות גויית במילים של תורה, בעזרת חופש פוסט מודרני -האם מצד הקדושה הוא?

    אהבתי

    1. אביתר, מעניין. האם תוכל להביא דוגמאות לדבריך? אם אפשר, לכל החלקים שבהם – רצחנות, אלימות גויית, חופש פוסט מודרני. תודה

      אהבתי

  13. שלום דוד, דוגמאות אופייניות מרוכזות כאן, מידי יום:

    http://www.hakolhayehudi.co.il/

    וגם כאן (אני מפנה כמובן אחרי שקראתי את הספר במקורו, יותר מפעם אחת):

    http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

    [חשוב להדגיש, הדברים הללו אינם מעמידים בשאלה את גדלותו של הרב גינסבורג, (וככל הנראה, לעיני בשר, גם לא את אי הגדלות של תלמידים). אבל לכל מתבונן ישר הם מעמידים בסימן שאלה את השאלה הבסיסית אודות חידושי תורה חדשניים, שיכולים לבוא מן הקדושה, מהפכה, או מהערבוב בין השניים]. תודה.

    אהבתי

    1. אביתר, הידיעות מהקול היהודי, על פי דבריך שלך, "זה באמת שולי". מה גם שהבחירה של האתר הזה להדגיש דווקא ידיעות כאלה אינה מעידה על כך שהרב היה בוחר כך. אדרבא, יש רגליים לסברה ההפוכה.
      אבל כאמור אנחנו מנסים להתרכז ב"בהלבשה של רשעות במילים של תורה" כלשונך, כלומר בכתיבה תורנית, ולא במעשים. לכן הדוגמה של תורת המלך יותר טובה. אבל זה עדיין לא מספיק:
      1. תורת המלך נכתב על-ידי תלמידיו של הרב, וקיבל את הסכמתו. עדיין יש הבדל בין זה לבין ספר שנכתב על-ידי הרב עצמו. ראוי שתקרב עדותך ותביא "הלבשה של רשעות במילים של תורה" מדברי הרב עצמו. אני לא טוען שאין דברים "עסיסיים" אצל הרב עצמו, אלא שראוי לדון בהם דווקא.
      2. לא מצאתי בתורת המלך רצחנות ואלימות גויית בעזרת חופש פוסט מודרני. מצאתי שם ניסיון לכונן קוד אתי מלחמתי אלטרנטיבי לזה המערבי. תורת המלך טוען איך צריכה להתנהל מלחמה בין בני אדם. לא רק בין יהודים לגויים אלא גם בין גויים לגויים. הוא לא מנסה ליישר קו עם אמנות ג'נבה למיניהן או עם המוסר המערבי-נוצרי, אלא להסיק הכול מן ההלכה, בכלים הלכתיים קלאסיים (ובזה הוא רחוק מאוד מכל פוסטמודרניזם; בוודאי רחוק ממבקריו ש"מפרשים מחדש" מקורות שלא נוחים להם, ומוציאים אותם לגמרי מפשוטם). אני יכול בהחלט להזדהות עם חוסר הנוחות שאתה חש למקרא כמה מהציטוטים מהספר, אבל כשאני מסתכל על המצב בעולם, ורואה איך מוסר המלחמה המערבי הביא לסירוס מוחלט שלו בעמידה מול אויביו (הם בדרך כלל מוסלמים), אני מבין שמוסר מלחמה שכזה, שמאפשר לרע להתגבר ולהתרבות בלא מפריע, הוא בוודאי לא מוסרי. זה מאפשר לי להיפתח לאפשרות שאולי צריך קוד אתי אחר, ושאולי כאבי הבטן שלי בגלל "תורת המלך" לא נובעים מטהרה מוסרית, אלא להיפך, מאימפוטנטיות מוסרית.

      אהבתי

  14. בימינו אנשים שמקדישים את עצמם לרוחניות ללא גלישה סתמית באינטרנט. בדיקת אי מיילים .סרטים. אלא לימוד נטו. וכתיבה . שירבו כמותכם בישראל.

    אהבתי

  15. הנגשתו של הרב גינזבורג לקהל רחב, בשפה ובסגנון קליטים, היא משימה חשובה ומאתגרת מעין כמוה. מקריאה ראשונית של הספר – יש כאן הצלחה מסחררת ממש שראוי להמשיך את המומנטום שלה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s