חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם מָה זֶה "לֵיל הַסֵּדֶר"?
זֶה מִלּוּלִית 'הַלַּיְלָה שֶׁל הַסֵּדֶר',
זְמַן הַתֶּדֶר שֶׁל לָלֶכֶת "לְפִי הַסֵּפֶר"
הַלַּיְלָה בּוֹ כֻּלָּנוּ מִסְתַּדְּרִים
בְּשׁוּרָה עָרְפִּית, לְפִי הַתַּסְרִיט.
פּוֹתְחִים אֶת חוֹבֶרֶת הַהוֹרָאוֹת
וְאָז קוֹרְאִים וְקוֹרְאוֹת לְפִי תּוֹרוֹת,
מַמָּשׁ מִשְׂחָק שֶׁל 'חַבֵּר אֶת הַנְּקֻדּוֹת'.
אָז זֶהוּ, שֶׁלֹּא.
כִּי הַסֵּדֶר – בְּשֶׁלּוֹ. הוּא לֹא פְרָיֵר, מִסְתַּבֵּר,
אֶלָּא עוֹבֵד בְּשִׁיטַת חָבֵר מֵבִיא חָבֵר.
יֵשׁ לוֹ בֶּן זוּג, צֵל מִתְאָרֵךְ שֶׁאַחֲרָיו מִשְׂתָּרֵךְ
מִין תְּאוֹם סִיאָמִי, מָה זֶה מָאמִי,
אוֹרֵחַ לֹא מֻזְמָן בְּשֵׁם… בָּלָגָן.
תָּמִיד הוּא מַגִּיעַ, כְּמוֹ שָׁעוֹן
מִתְפָּרֵץ דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת… וּמְנַפֵּץ אֶת הַחַלּוֹן
הַיֶּלֶד בּוֹכֶה, הַיַּלְדָּה צוֹרַחַת
הַיַּיִן נִשְׁפַּךְ, נִשְׁבֶּרֶת צַלַּחַת
הַסֵּדֶר מִתְפָּרֵק
הַבָּלָגָן מִתְחַזֵּק
מְקַלְקֵל אֶת הַשּׁוּרָה
חֲסַל סֵדֶר פֶּסַח – בַּמּוּבָן הָרַע…
אֲבָל כָּל זֶה לֹא בְּמִקְרֶה.
זוֹ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מִיַּד הַבּוֹרֵא.
זוֹ גַּם לֹא מְתִיחָה
אֶלָּא מִנְחָה –
מַתָּנָה, שַׁי לַחַג
מֵהַבּוֹס שֶׁבַּעֲלִיַּת הַגַּג.
זֶה אֲפִלּוּ נִמְצָא בַּהַגָּדָה. אַל תִּתְבַּלְבְּלוּ:
הִיא רַק נִרְאֵית תְּמִימָה וַחֲמוּדָה;
בְּלִבָּהּ טְמוּנָה חִידָה – חוֹר
הַפָּעוּר בְּלֵב הַסֵּפֶר
שֶׁדַּרְכּוֹ חוֹדֶרֶת רוּחַ
הַפּוֹרַעַת אֶת הַסֵּדֶר.
זֶה לֹא חוֹר רַע,
אֵיזוֹ מְעָרָה חֲשׁוּכָה לְלֹא נוּרָה
זֶה חוֹר צָחוֹר
קָדוֹשׁ, טָהוֹר,
כְּמוֹ מִנְהָרָה, מִלְּשׁוֹן נְהָרָה וְאוֹר
שֶׁכָּל הַסֵּדֶר חַג סְבִיבוֹ
סְחוֹר סְחוֹר.
הֵיכָן הוּא מִתְחַבֵּא?
כְּמוֹ כָּל חָלָל, הוּא נֹכַח בְּהֶעְדֵּרוֹ
גַּם אִם תַּעַבְרוּ עַל כָּל הַהַגָּדָה
מִסּוֹפָהּ עַד תְּחִלָּתָהּ –
לֹא תִּמְצְאוּ, הוּא
סָמוּי מֵעַיִן
לֹא יֵשׁ אֶלָּא אַיִן
וְהוּא מִתְחַבֵּא בִּמְקוֹם הַמִּסְתּוֹר הַמֻּשְׁלָם –
בְּתוֹךְ הַסֵּדֶר בְּעַצְמוֹ:
אִי עָגֹל בְּיַם הַסֵּדֶר הַגָּדוֹל.
לָמָּה עֲגֹל? כִּי הַהַגָּדָה הִיא מְרֻבָּעַת
לֹא רַק בְּצוּרָתָהּ (כִּמְעַט תָּמִיד רִבּוּעַ אוֹ מַלְבֵּן),
אֶלָּא בְּתָכְנָהּ גַּם כֵּן.
כְּמוֹ מִשְׂחַק הַיְּלָדִים הִיא מְלֵאָה רְבִיעִיּוֹת.
אָנוּ מַכִּירִים אוֹתָן מִשַּׁחַר יַלְדוּתֵנוּ
אַךְ רַק לְעֵת עֶרֶב, כִּמְבֻגָּרִים
מְסֻגָּלִים לְגַלּוֹת אֶת הַסּוֹדוֹת שֶׁבְּתוֹכָן מְעֻבָּרִים.
רְבִיעִיָּה רִאשׁוֹנָה: אַרְבַּע כּוֹסוֹת
בַּאֲדִיבוּת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכוֹת.
כּוֹס אַחַר כּוֹס נִלְגֹּם, הָלוֹךְ וְשָׁתוֹ
כִּי אָנוּ בְּנֵי חֹרִין – מִי יַגִּיד לָנוּ לֹא?
רְבִיעִיָּה שְׁנִיָּה: אַרְבַּע קֻשְׁיוֹת,
עַל מַצָּה וּמְרוֹרִים, הֲסָבָה וּטְבִילוֹת,
כִּי יְסוֹד הַחִנּוּךְ, בִּזְכוּתוֹ שָׂרַדְנוּ אֶת הַגּוֹלָה
הוּא לָדַעַת לְעַגֵּל סִימָנֵי קְרִיאָה לִשְׁאֵלָה.
רְבִיעִיָּה שְׁלִישִׁית: אַרְבָּעָה בָּנִים,
שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים וּמְגֻוָּנִים
שֶׁהַהַגָּדָה דָּחֲסָה לְעַמּוּד בּוֹדֵד
כְּמוֹ לוֹמַר: קָדִימָה חֶבְרֶ'ה, תַּתְחִילוּ לְהִתְיַדֵּד!
וְאַחֲרוֹנָה חֲבִיבָה, גַּם אִם פָּחוֹת מֻכֶּרֶת:
רְבִיעִיַּת פְּסוּקִים עֲלֵיהֶם הַהַגָּדָה עוֹבֶרֶת
וּמַסְבִּירָה. כִּי הַהַגָּדָה, לְמִי שֶׁלֹּא יָדַע, הִיא בְּעִקָּרָהּ
מִדְרָשׁ – בֵּאוּר מַקִּיף לְאַרְבָּעָה פְּסוּקִים
בְּפֶרֶק כ"ו בִּדְבָרִים
(הָעוֹסְקִים בִּכְלָל בְּמִצְוַת בִּכּוּרִים).
רְבִיעִיּוֹת רְבִיעִיּוֹת, כְּמוֹ שִׂמְלַת מִשְׁבְּצוֹת
לְכַלָּה נָאָה וּמְרֻבָּעָהּ…
אֲבָל עִצְרוּ אֶת הַחֲתֻנָּה!
זֶה עַתָּה הִתְקַבְּלָה הוֹדָעָה מְשֻׁנֶּה:
לְכָל רְבִיעִיָּה, כְּמוֹ שָׁפָן בְּמִגְבַּעַת
יֵשׁ חֻלְיָה חֲמִישִׁית, מְשֻׁגַּעַת
שֶׁהֶחָתָן חַיָּב לְהַכִּיר עוֹד הַיּוֹם
(שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֶקַח טָעוּת, חָס וְשָׁלוֹם).
רֵאשִׁית הִיא כַּמּוּבָן הַכּוֹס הַחֲמִישִׁית,
הַמַּמְתִּינָה, חֲרִישִׁית, לְאֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי.
מוֹזְגִים אוֹתָהּ, אַךְ לֹא שׁוֹתִים;
טַעְמָהּ הוּא טַעַם שֶׁלֹּא טוֹעֲמִים
(בָּעוֹלָם הַזֶּה; כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ
גַּם עֲלֵיהֶם נְבָרֵךְ 'לְחַיִּים').
שְׁנִיָּה יֶשְׁנָהּ קֻשְׁיָה חֲמִישִׁית.
כֵּן, הִיא קַיֶּמֶת וּשְׁרִירָה, הִיא כְּתוּבָה בַּגְּמָרָא:
"הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ צָלִי" –
כָּךְ הָיִינוּ שׁוֹאֲלִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
(לִפְנֵי שֶׁהָפַכְנוּ לִהְיוֹת בְּלִי).
וְיֵשׁ גַּם פָּסוּק חֲמִישִׁי, הַנִּמְצָא בְּסֵפֶר דְּבָרִים,
מִיָּד אַחֲרֵי הַפְּסוּקִים הָאֲחֵרִים:
"וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ…
אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" –
הַגְּאֻלָּה שֶׁתָּבוֹא תֶּכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ.
שִׂימוּ לֵב: כָּל מַדְרֵגָה חֲמִישִׁית
קְשׁוּרָה לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידִית:
יַיִן שֶׁלֹּא שׁוֹתִים, קֻשְׁיָה שֶׁמְּשַׁחְזְרִים, יְשׁוּעָה לָהּ מְצַפִּים…
הַחֲמִישִׁי הוּא מְשִׁיחִי – גֵּאוּלִי, חִידָתִי, לֹא נִתַּן לְפִעְנוּחַ
עַד שֶׁתִּשְׁרֶה עָלֵינוּ הָרוּחַ.
בְּדִיּוּק כְּמוֹ… הַבֵּן הַחֲמִישִׁי, עָלָיו סִפֵּר לָנוּ הָרַבִּי,
הַהוּא מִלּוּבָּבִיץ' כַּמּוּבָן
לַמְרוֹת שֶׁכַּף רַגְלוֹ בְּלוּבָּבִיץ' לֹא דָּרְכָה, אֶלָּא פָּעַל דַּוְקָא בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַבְּרֵכָה
וְשָׁם הֵקִים צְבָא שְׁלִיחִים, אוֹתָם שָׁלַח לְכָל הַיַּבָּשׁוֹת וְהָאִיִּים
בִּשְׁבִיל לְהַגִּיעַ לְמִי? נָכוֹן, לַבֵּן הַחֲמִישִׁי –
זֶה שֶׁכְּלָל אֵינוֹ בַּסֵּדֶר,
שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁאֵינוֹ בְּסֵדֶר,
אֶלָּא הִסְתּוֹבֵב לוֹ הָרֹאשׁ וּמֵאָז מִסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם,
מְנַסֶּה לְהָבִין מָה מֵנִיעַ אֶת כֻּלָּם
וּמְחַפֵּשׂ מָנוֹחַ לְרַגְלוֹ.
בִּשְׁבִילוֹ
שָׁלַח הָרַבִּי אֶת שְׁלִיחוֹ,
שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו עַד לָהוֹסְטֶל, יִכָּנֵס לַחֶדֶר
וְיִשְׁאַל: "אָחִי, רוֹצֶה לָבוֹא לְלֵיל הַסֵּדֶר?"
וּכְשֶׁהוּא בָּא – שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה!
הוּא בְּעַצְמוֹ, אוֹ הִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
הַשּׁוֹתִים יַיִן אוֹ מִיץ עֲנָבִים
מֵהַכּוֹס הַחֲמִישִׁית
וּבְפִיהֶם קֻשְׁיָה מֻפְלָאָהּ שֶׁאֹזֶן יְהוּדִית מֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעָה,
בְּטֶרֶם הֵם חוֹזְרִים – בַּקֶּצֶב שֶׁלָּהֶם, בְּנַחַת –
אֶל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
לְהָקִים בָּהּ מִקְדָּשׁ פְּרָטִי וְלֶאֱכֹל בּוֹ צָלִי
אֶלָּא אִם כֵּן הֵם טִבְעוֹנִים – שֶׁזֶּה גַּם בְּסֵדֶר!
הָעִקָּר שֶׁנֵּשֵׁב כֻּלָּנוּ בַּסֵּדֶר
בְּיַחַד, שֶׁבֶת אַחִים,
לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּנוּ שׁוֹנִים
וּנְדַבֵּר.
עַל מָה? עַל הַחוֹרִים
כִּי הַחוֹרִים, חֲבֵרִים, הֵם הָעִקָּר –
הַבָּלָגָן, הַ-fun
הַהַפְתָּעָה שֶׁמְּקַבְּלִים עֲבוּר הָאֲפִיקוֹמָן.
הֵם הַמִּשְׁתַּנֶּה הַנֶּעֱלָם
הַלֹּא צָפוּי, הַלֹּא מוּבָן:
הַפִּנָּה הַשְּׁבוּרָה,
הַחֲתִיכָה הַחֲסֵרָה,
הַכִּבְשָׂה הַשְּׁחֹרָה
בַּקֻּפְסָה הַסְּגוּרָה.
הֵם הַפְּנִינָה הַצְּחוֹרָה
בְּעֹמֶק בְּרֵכַת הַמִּסְתּוֹרִין
שֶׁרַק אִם נִצְלֹל לְתוֹכָהּ
נוּכַל לָצֵאת
בְּנֵי חוֹרִין.
פסח כשר ושמח!
לעילוי נשמת הילי בת רפאל
יפה מאוד. חג שמח
אהבתיאהבתי