תגית: חינוך

נתינה היא אמנות של הליכה על חבל דק, איזון בין ענווה והקשבה לבין התנשאות חיובית מעל המקבל. הפתיחה לפרשת אמור מעניקה לנו כמה רמזים כיצד לגשת לכך.

לכל אדם יש משפחה של נשמות אליה הוא קשור במיוחד, שבט רוחני אליו הוא משתייך. מימושנו העצמי כרוך בהתחברות לשבט שלנו ולברכה שהוא קיבל.

"המלך מת, יחי המלך!" קריאה זו נשמעת במדינות המונרכיות בכל אימת שמתחלף השלטון. סיסמה זו אינה רק קוריוז: היא משקפת דינמיקה של מחיקת העבר המוטבעת עמוק בתרבות המערבית, ומהווה את אחד ההבדלים היסודיים ביותר בינה לבין היהדות.

מה אתם מעדיפים להיות – נר עדין ושברירי שהרוח מכבה בקלות, או מדורה גדולה שהרוח רק מחזקת ומעצימה אותה? אם תשאלו את רבקה, היא תסביר לכם שזה לא סותר.