מה המשמעות הפנימית העומדת מאחורי ראשי התבות חב"ד – חכמה, בינה ודעת, ומה היא יכולה ללמד אותנו על השלבים בהם עלינו לקבל את התורה?
הבלוג של ניר מנוסי
מה המשמעות הפנימית העומדת מאחורי ראשי התבות חב"ד – חכמה, בינה ודעת, ומה היא יכולה ללמד אותנו על השלבים בהם עלינו לקבל את התורה?
ל"ג בעומר מכונה חג מתן תורה של פנימיות התורה, הלא היא תורת הקבלה שגילה רבי שמעון בר יוחאי. אך מהי הקבלה? דרך מועילה להשיב על שאלה זו היא להתבונן במשמעויותיה השונות של המלה 'קבלה'. למלה שלוש משמעויות שונות, וכל אחת מהן מגלה לנו היבט משמעותי אחר לגבי תורת הקבלה.
היהדות נוטה להמנע מהתעסקות בגווני הרוע ולהתמקד בטוב. אך אחד מהיפוכיו של פורים הוא נתינת מקום לרוע והתעניינות בפניו השונים. סקירה של שלושה פירושים למהותו של עמלק בנפש מובילה למחשבות אודות עבר, הווה ועתיד החסידות.
אחד הדברים ההרסניים ביותר לזוגיות הוא השוואת עצמנו ובני זוגנו לאחרים. תיקון אמיתי מתחיל בקבלה מוחלטת של בן הזוג כמות שהוא, בלי שום השוואות. פנים בפנים, מאמר חמישי בסדרה.
לפי המדרש אדם וחוה נבראו דבוקים בגבם, וצריכים להסתובב ולהפגש פנים בפנים. כיצד עושים זאת במערכות היחסים שלנו? מאמר ראשון בסדרה
שני מאמרים קצרים שלי בנושא בית המקדש, שרצתה ההשגחה והתפרסמו באותו יום.
לפני מספר שבועות הזדמן לי להעביר הרצאה לקבוצה של מורים לאמנות בבתי ספר תיכון, חציים דתיים וחציים חילונים. הנושא שהוזמן להרצאה היה "אמת ושקר", ואני
הסיפור הנודע על הסתתרות רבי שמעון בר יוחאי ובנו במערה מקפל בחובו שיעור גדול על גבריות ונשיות, ועל הפן הזכרי והנקבי של התורה
מדי שנה, אנו מסבים לשולחן הסדר עם ארבעה בנים: "אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". רביעיה זו בהחלט עשירה ומגוונת, אבל גם מול הרשימה הרב-גונית ביותר יש תמיד לשאול: אלו גוונים עדיין לא כלולים בה? אלו בנים (ובנות) אינם נכללים ברביעיית הבנים המפורסמת? עם כל גיוונם, ארבעת הבנים המוזכרים בהגדה בסופו של דבר לוקחים כולם חלק בליל הסדר, גם אם בדרכים עקיפות כמו עימות (הרשע) או של התעלמות (שאינו יודע לשאול); אבל מה עם אלו שכלל לא נמצאים בסדר, או שאינם מחוברים לחג? עלינו לצאת למסע חיפוש אחר בנים אבודים אלו ולפנות להם מקום של כבוד סביב שולחן הסדר.
חלומות ישנים וחלומות ערים ביום שפתחתי את הבלוג, יום חמישי שעבר, רצתה ההשגחה והייתי צריך להיות במקום שלא יוצא לי להגיע לשכמותו בימינו: "המוזיאון הישראלי