הדת היהודית אינה נבדלת מהלאום היהודי, והתורה מתמקדת באופן כמעט בלעדי בסיפורו של עם ישראל. אך כל הפרטיקולריוּת הזו אינה נקודת המוצא של התורה…

הבלוג של ניר מנוסי
הדת היהודית אינה נבדלת מהלאום היהודי, והתורה מתמקדת באופן כמעט בלעדי בסיפורו של עם ישראל. אך כל הפרטיקולריוּת הזו אינה נקודת המוצא של התורה…
לפני כ-11 שנים התבקשתי מהעתון "ארץ אחרת" לכתוב מאמר לגליון שכותרתו "מכתב לאירופה" (ארץ אחרת #18, 2003). החלטתי לכתוב מכתב דוקא אל הישראלים המהגרים לאירופה, או
האמירה כי צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם נשענת על קוד מוסרי לפיו הנעלה מכל הוא לדאוג לרחוק ולשונה. אך הן המוסר היהודי והן השכל הישר מלמדים שהמוסר המתוקן דואג דוקא קודם כל לקרוב.
ספטמבר 1995. אני בן 21 וקצת, שיער של אחרי צבא גולש על אוזניי, ואת פני מעטרות משקפי קרן שחורות שקניתי שבוע קודם לכן בתל-אביב ושנראו לי מתאימות לסטודנט לאמנות לונדוני. גבי למזרח ואנוכי בלב מערב, בדרך ללמוד איור בבית ספר לאמנות במרכז לונדון.
בכתה י"ב בחרתי להצטרף למסע למחנות ריכוז בפולין. התעניינותה ארוכת השנים של אמי בשואה, שמשפחתה המורחבת נספתה בה כמעט כליל, חלחלה, כך גיליתי, לתוכי ומשכה
חלום נעוריי היה להיות יוצר קומיקס, ולעשות ספרי קומיקס למבוגרים. שני שותפים קרובים לחלום זה היו האחים התאומים תומר ואסף חנוכה, בני שכבתי בביה"ס התיכון תלמה ילין. ברבות השנים אני הלכתי ללמוד פילוסופיה באוניברסיטה, ואחר כך גיליתי את היהדות, ואגב כך החלפתי את הקומיקס בכתיבת מאמרים והוראת חסידות; הם לעומת זאת המשיכו בדבקות בדרכם ונהיו שניהם מאיירים וקומיקסאים המצליחים מאד בשוק הבינלאומי. כעת עשה אחד מהם, אסף, עמוד קומיקס שמאד נגע בי, והחלטתי לכתוב את המחשבות שהוא עורר בי.
להלן מאמר בנושא עשרה בטבת, מתוך ספר שכתבתי/ערכתי עבור הרב יצחק גינזבורג, בשם "עולמות: שערים חדשים לקבלה וחסידות", העתיד לצאת בקרוב לאור בהוצאת ידיעות אחרונות.