מחבר: ניר מנוסי

הערה בשולי המאמר שפורסם בפוסט הקודם: בפסוק "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו", נסובים שלושת הפעלים על אותו מושא – בראתיו, יצרתיו, עשיתיו.

כאשר אנו ניגשים ליישומו של חזון איחוד התורה והמדע, אנו במהרה מבינים שאנו זקוקים למִמְשק על מנת לעשותו. התורה והמדע משולים למים העליונים והתחתונים של מעשה בראשית, שהיו מחוברים ביום הראשון של הבריאה אך ביום השני הופרדו. הדימוי לממשק המחבר את השמים והארץ הוא איפוא הרקיע, בו השמים והארץ משיקים זה לזה. הרקיע אמנם שימש להפריד בין המים העליונים והתחתונים, אך הוא גם זה שבכחו לחברם מחדש.

כשרק הקמתי את הבלוג, הדבר הראשון שכתבתי היה הסבר לשם שבחרתי עבורו, "הרהורי תשובה". אך רק הספקתי לכתוב על צד אחד שלו, המלה 'תשובה'. אבקש כעת להשלים את המלאכה, ולכתוב כמה מלים על המלה השניה בשם הבלוג, או בעצם הראשונה: הרהורים. דרך העיון במלה הזו אני מקוה להעביר משהו לגבי רעיון התשובה בכלל, כפי שאני מבין שיש להבינו.

להלן הפרק השני מתוך הסדרה שאני מקווה להמשיך ולכתוב כאן, המגוללת את התחנות העיקריות בסיפור החזרה בתשובה שלי, מילדותי ועד היום.

פרק ב

מן המים משיתִהו

ור מסע התשובה שלי עד כה. בחרתי לקרוא לסדרה "אל תוך הפלא" (שם זמני, בהשראת ספר/סרט בשם "אל תוך הפרא", המתארים מסע של אדם בודד אל הטבע הפראי). הפלא הוא הקדוש-ברוך-הוא, המופלא מכל המוכר לנו וכן מקור פליאתנו בכל, שבסופה מבקשת אותו. המלה פלא היא גם חילוף אותיות של המלה אל"ף, האות הראשונה, שערכה המספרי אחד והמרמזת אף היא לקב"ה, הנקרא "אלופו של עולם".

חלומות ישנים וחלומות ערים ביום שפתחתי את הבלוג, יום חמישי שעבר, רצתה ההשגחה והייתי צריך להיות במקום שלא יוצא לי להגיע לשכמותו בימינו: "המוזיאון הישראלי

משהו עצוב קרה למושג "תשובה" בדרך לתרבות הישראלית. הוא הפך להיות מושג של דוסים. "לעשות תשובה" הוא היום ביטוי שכמעט רק דתיים משתמשים בו, ואם