בתקופה האחרונה יצא לאור ספר חדש של ד"ר ברוך כהנא בשם "אורות האדם והנפש" (ראובן מס תשפ"א), העוסק במשנתו הפסיכולוגית של הרב קוק. כהנא הוא
הבלוג של ניר מנוסי
בתקופה האחרונה יצא לאור ספר חדש של ד"ר ברוך כהנא בשם "אורות האדם והנפש" (ראובן מס תשפ"א), העוסק במשנתו הפסיכולוגית של הרב קוק. כהנא הוא
הצטרפו אלינו למסע אל פנימיות הלב דרך המפה הקבלית של ספירת העומר! הפוסט מתעדכן מדי ערב בתרגיל התבוננות המתאים לאותו יום, ואפשר גם להרשם בווטסאפ או בטלגרם.
אף שההלכה מתירה בבסיסה לגבר לשאת מספר נשים, ואכן כך ננהג בתקופות ובמקומות שונים, האידיאל של התורה היה מאז ומעולם נישואין מונוגמיים. מאמר חדש, מתוך הספר "משפחה: מפעל חיים".
לקבל את עצמנו או לעבוד על עצמנו? זוהי במידה רבה שאלת השאלות. אי אפשר לחולל שינוי ממשי בחיים שלנו בלי שאנחנו מבררים אותה. והיא ממש לא פשוטה כמו שהיא נראית.
התגלות המגיד לרבי יוסף קארו בליל שבת פ' וישב לימדה על האפשרות שנשמת זכר תתנוצץ בגוף של אשה, ולהפך. בין תהליך התיקון לנשמות הפוכות בקבלה לתופעת ה"טרנסג'נדר" העכשווית.
בגיל 13 הופך הנער היהודי ל"בן דעת". אך מהי דעת, מהו ישוב הדעת? מסתבר שישוב דעת אינו רק נינוחות מחשבתית, אלא משהו הרבה יותר עמוק: היכולת ליישב בין דעות סותרות.
כיצד הופכים את העולם לגן עדן? המפתח טמון בשמו של הגן: עדן הוא שורש המלה עדינות, הפך הגסות, החספוס והקשיחות. גן עדן הוא מקום בו העדינות מסוגלת לשגשג, בו שוררים התנאים שהיא זקוקה להם כדי לפרוח.
במשך כמה שנים טובות מחיי הייתי כותב ומאייר בעתון הילדים עיניים. בשלב מסוים דרכנו נפרדו, אך לפני מספר שנים עשיתי קאמבק קצרצר וכתבתי מאמר על מנהג החלאקה, אותו איירה המאיירת המדהימה מירב בר-לב (לשעבר מירב שאול). ליום אחד היינו ביחד מחתרת של בעלי תשובה בעתון הזה… היום הם העלו קטע מהמאמר לפייסבוק והזכירו לי אותו, אז הנה הוא בשלמותו. ל"ג בעומר שמח!
ל"ג בעומר מכונה חג מתן תורה של פנימיות התורה, הלא היא תורת הקבלה שגילה רבי שמעון בר יוחאי. אך מהי הקבלה? דרך מועילה להשיב על שאלה זו היא להתבונן במשמעויותיה השונות של המלה 'קבלה'. למלה שלוש משמעויות שונות, וכל אחת מהן מגלה לנו היבט משמעותי אחר לגבי תורת הקבלה.
הגיעה העת להכיר את ארבעת העולמות עצמם. כשסוקרים אותם מלמעלה למטה הם מתארים את שלבי התהוות המציאות, מהאַיִן האלוקי אל היש הנברא. מודל ארבעת העולמות, חלק ג.
אנו מתהלכים על פני האדמה, נותנים בה אמון מלא שתספוג את כובד משקלנו. ואכן, כל צעד מצעדינו מאשר את יציבותה. החיים שפויים, יציבים, מאוזנים. אך
"סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו…" המלים, בנעימה המסורתית הענוגה המתלווה להן, מתנגנות באוזני כל מי שהשתתף מימיו בתפילת יום הכיפורים. הציבור נוהג לחזור עליהן