הרהורי תשובה

לכל אדם יש משפחה של נשמות אליה הוא קשור במיוחד, שבט רוחני אליו הוא משתייך. מימושנו העצמי כרוך בהתחברות לשבט שלנו ולברכה שהוא קיבל.

"הכל צפוי והרשות נתונה". ארבע מילים אלו מקפלות בתוכן את אחד הפרדוקסים הגדולים ביותר של תמונת העולם האמונית, המכונה פרדוקס "הידיעה והבחירה". זה נשמע נושא פילוסופי וקר, אך השאלות שהוא מציף אינן רק מהוּתיות אלא תהוֹמיות, ונוגעות בלב החיים שלנו…

אחד מייעודי היהדות הוא לפרש את החלומות והחזיונות של שאר עמי העולם. מה ביכולתנו ללמוד על כך מפירושי החלומות של יוסף?

תיקון עצמי נקרא ביהדות "תשובה". אך התעוררות התשובה היא פרדוקסלית: מצד אחד היא חייבת להתחיל מבפנים, ומצד שני היא חייבת סיוע מבחוץ. בפרשתנו מלמדת אותנו תמר איך אפשר לעזור לאחרים לעזור לעצמם.

"המלך מת, יחי המלך!" קריאה זו נשמעת במדינות המונרכיות בכל אימת שמתחלף השלטון. סיסמה זו אינה רק קוריוז: היא משקפת דינמיקה של מחיקת העבר המוטבעת עמוק בתרבות המערבית, ומהווה את אחד ההבדלים היסודיים ביותר בינה לבין היהדות.

יעקב הוא כל אחד מאתנו, ורחל ולאה הן הפנים הגלויות והנסתרות של בן זוגנו. סיפורם הוא הסיפור הזוגי של כולנו. כולנו מתחתנים עם רחל וקמים בבוקר עם לאה.

מה אתם מעדיפים להיות – נר עדין ושברירי שהרוח מכבה בקלות, או מדורה גדולה שהרוח רק מחזקת ומעצימה אותה? אם תשאלו את רבקה, היא תסביר לכם שזה לא סותר.