הרהורי תשובה

אנו מתהלכים על פני האדמה, נותנים בה אמון מלא שתספוג את כובד משקלנו. ואכן, כל צעד מצעדינו מאשר את יציבותה. החיים שפויים, יציבים, מאוזנים. אך

"סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו…" המלים, בנעימה המסורתית הענוגה המתלווה להן, מתנגנות באוזני כל מי שהשתתף מימיו בתפילת יום הכיפורים. הציבור נוהג לחזור עליהן

בין היחסים השליליים לחיוביים יש מצב בינים שנקרא 'פנים באחור', בו אחד מבני הזוג מפנה פניו אל השני אך השני משיב לו את גבו. לפי החסידות, גם כאן יש תקוה. מאמר שמיני ואחרון בסדרה.

הפרח הוא הנפש של הטבע. כשלבסוף בוקע הפרח מתוך הקרח הרי זוהי תחיית המתים: נשמת הטבע שהיתה גנוזה מתגלה פתאום.

מלכות דורנו כעין מלכות ימי קדם, וניתן לשאוב הנהרה והשראה למאורעות זמננו מקורות ראשית המלוכה בישראל. שני המלכים הראשונים, שאול ודוד, מסמלים שתי קומות בבניין המלכות. כיצד הם מתבטאים כאן ועכשיו?

הקושי לקבל את בן הזוג נובע מדימוי עצמי לפיו המציאות צריכה להתאים עצמה אלי. כשהופכים ראש לומדים לקבל את בן הזוג (וזה בדיוק מה שמעורר אותו להשתנות מעצמו). פנים פנים, מאמר שביעי בסדרה.

הפעם הבלוג "הרהורי תשובה" שמח לארח את חברי הטוב, הסופר עודד מזרחי. הוא כתב סיפור קצר, מר-חמוץ-מתוק-מקסים, על יום העצמאות, שאני מאד אוהב אותו ומזדהה אתו. הסיפור התפרסם במקור בכתב העת של בעלי התשובה "אדרבה", ויש לי כעת העונג לפרסמו מחדש כאן. תהנו!

המחלוקת בעולם הדתי סביב הציונות משקפת כפילות אמיתית ביעדיה של התנועה הציונית. על מנת ליישבה יש להכיר בנקודה האמיתית של כל אחד מצדדיה

פסוק נודע המבטא את אהבת ה' לכנסת ישראל צופן בחובו שני שיעורים בזוגיות, אחד לצועדים אל עבר החופה והשני לאלו שזה מכבר יצאו מתחתיה.

היהדות נוטה להמנע מהתעסקות בגווני הרוע ולהתמקד בטוב. אך אחד מהיפוכיו של פורים הוא נתינת מקום לרוע והתעניינות בפניו השונים. סקירה של שלושה פירושים למהותו של עמלק בנפש מובילה למחשבות אודות עבר, הווה ועתיד החסידות.

האם אנחנו משקיעים באמת בבן הזוג, או עורכים כל הזמן תחשיב של השקעה מול רווחים ושואלים עצמנו, מה יוצא לי מזה? פנים בפנים, מאמר ששי בסדרה.