השבוע התחדש לי חידוש תורה לגבי עמלק. לא שמתי לב באותו רגע, אך זה קרה בדיוק בשבוע של "שבת זכור", היא השבת שלפני פורים. הריהו
קטגוריה: דרוש ופירוש
מהתבדלות לתיקון עולם: עשרה בטבת והאופק האוניברסלי של היהדות
להלן מאמר בנושא עשרה בטבת, מתוך ספר שכתבתי/ערכתי עבור הרב יצחק גינזבורג, בשם "עולמות: שערים חדשים לקבלה וחסידות", העתיד לצאת בקרוב לאור בהוצאת ידיעות אחרונות.
איך עושים קולנוע יהודי?
אני מפרסם כאן הרצאה שהעברתי לפני מספר שנים לתלמידי ביה"ס לקולנוע "מעלה" בירושלים, בנושא שהוגדר "מהו קולנוע יהודי". אני חשבתי שההרצאה מאד משעשעת, ולמעשה צחקתי
אמת ושקר בנפשי
לפני מספר שבועות הזדמן לי להעביר הרצאה לקבוצה של מורים לאמנות בבתי ספר תיכון, חציים דתיים וחציים חילונים. הנושא שהוזמן להרצאה היה "אמת ושקר", ואני
בלוגים של בעלי תשובה (וגם קצת על דתל"שים)
אני כל-כך שקוע במטלות החיים והעבודה, שלצערי אין לי זמן לעדכן את הבלוג. מצד שני, לתת לחודש שלם לעבור בלי אף פוסט זה איסור חמור
על "אורייתא", שיר אהבה לתורה מאת אביתר בנאי
אביתר בנאי הצליח לכתוב שיר אהבה שאינו מכוון לאהובה בשר ודם אלא לחכמה רוחנית
בין השמשות: פירוש קבלי-מגדרי לסיפור רשב"י במערה
הסיפור הנודע על הסתתרות רבי שמעון בר יוחאי ובנו במערה מקפל בחובו שיעור גדול על גבריות ונשיות, ועל הפן הזכרי והנקבי של התורה
הבנים האבודים של ההגדה
מדי שנה, אנו מסבים לשולחן הסדר עם ארבעה בנים: "אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". רביעיה זו בהחלט עשירה ומגוונת, אבל גם מול הרשימה הרב-גונית ביותר יש תמיד לשאול: אלו גוונים עדיין לא כלולים בה? אלו בנים (ובנות) אינם נכללים ברביעיית הבנים המפורסמת? עם כל גיוונם, ארבעת הבנים המוזכרים בהגדה בסופו של דבר לוקחים כולם חלק בליל הסדר, גם אם בדרכים עקיפות כמו עימות (הרשע) או של התעלמות (שאינו יודע לשאול); אבל מה עם אלו שכלל לא נמצאים בסדר, או שאינם מחוברים לחג? עלינו לצאת למסע חיפוש אחר בנים אבודים אלו ולפנות להם מקום של כבוד סביב שולחן הסדר.
ימין, שמאל ומה שמעליהם
פורים נגמר, אז זה בדיוק הזמן להעלות פוסט-פורימי (חה, חה). אולי זה צריך להיות כלל – מעלים פוסט על נושא מסוים רק לאחר שהוא כבר
לשים את עולם (העשיה) בסוגריים
הערה בשולי המאמר שפורסם בפוסט הקודם: בפסוק "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו", נסובים שלושת הפעלים על אותו מושא – בראתיו, יצרתיו, עשיתיו.
מאור לאור: לגבי שם הבלוג, חלק ב'
כשרק הקמתי את הבלוג, הדבר הראשון שכתבתי היה הסבר לשם שבחרתי עבורו, "הרהורי תשובה". אך רק הספקתי לכתוב על צד אחד שלו, המלה 'תשובה'. אבקש כעת להשלים את המלאכה, ולכתוב כמה מלים על המלה השניה בשם הבלוג, או בעצם הראשונה: הרהורים. דרך העיון במלה הזו אני מקוה להעביר משהו לגבי רעיון התשובה בכלל, כפי שאני מבין שיש להבינו.
ציונות, יהדות וישראליות – עיון בקריקטורה ישנה
חלומות ישנים וחלומות ערים ביום שפתחתי את הבלוג, יום חמישי שעבר, רצתה ההשגחה והייתי צריך להיות במקום שלא יוצא לי להגיע לשכמותו בימינו: "המוזיאון הישראלי